הפרלמנט עבר לבניין אזרחי
ישיבות הכנסת הראשונות התקיימו במקומות אחרים, אך בית פרומין היה למשכנה הקבוע במשך שש עשרה שנים. פעלו בו הכנסת הראשונה עד השישית. הבניין לא תוכנן כפרלמנט מונומנטלי. חברי כנסת, עיתונאים והציבור נפגשו בתוך המגבלות של מבנה עירוני רגיל.
מוסדות לטווח ארוך נבנו בפנים
באולם הקטן התקיימו דיונים על תקציבים, חוקים, עלייה והיחסים בין הממשלה לאופוזיציה. המדינה הצעירה התמודדה גם עם דיור, ביטחון וקליטת אנשים מארצות רבות. סיפור הבניין מזכיר שמוסדות אינם נוצרים ברגע. ויכוחים חוזרים, מחלוקות וכללים שנבחנים מעניקים להם צורה.
המשכן החדש שינה את דמות הכנסת
בשנת 1966 עברה הכנסת למשכנה הנוכחי בגבעת רם. היא קיבלה מתחם ייצוגי, אולם גדול יותר ומרחב ממלכתי ברור. בית פרומין נשאר עדות לתקופה שבה הפרלמנט פעל בין חנויות, רחובות וחיי היום יום של העיר.
המוזיאון משתמש במקום האמיתי
השחזור שמר על דמותו של המשכן הישן והוסיף מערכות תצוגה עכשוויות. הערך אינו רק באוסף החפצים. המבקר עומד בבית שבו התקבלו החלטות. מקום אותנטי יכול להראות שדמוקרטיה אינה סמל מופשט, אלא דרך שבה אנשים מתווכחים ומקבלים אחריות בחדר ממשי.
