דילוג לתוכן
מגזין צ׳כי על ישראל, עסקים ושיתוף פעולה
תפריט
היסטוריה

צ'כיה וישראל: אבני דרך דיפלומטיות ממסריק עד ימינו

יחסי צ'כיה–ישראל החלו עוד לפני 1948, עברו נתק קומוניסטי ולאחר 1990 נבנו מחדש על פוליטיקה, מסחר, מדע וקשרים אזרחיים.

Redakce jews.cz
צ'כיה וישראל: אבני דרך דיפלומטיות ממסריק עד ימינו
הנשיא טומאש גריג מסריק בירושלים בשנת 1927צילום: מכון מסריק וארכיון האקדמיה הצ'כית למדעים

היחסים החלו לפני הקמת ישראל

טומאש גריג מסריק ביקר בארץ ישראל המנדטורית באביב 1927. היה זה הביקור הרשמי הראשון של ראש מדינה בשטח ומחווה בולטת לקהילות היהודיות המקומיות. להקשר שלפני המלחמה שייכים גם הקונגרסים של ההסתדרות הציונית העולמית בקרלובי וארי בשנים 1921 ו־1923 ובפראג ב־1933.

צ'כוסלובקיה הכירה בישראל ב־19 במאי 1948, חמישה ימים לאחר הכרזת העצמאות, והיחסים הדיפלומטיים כוננו ב־3 ביולי. סיוע חומרי, הכשרה צבאית ואספקה מצ'כוסלובקיה היו בעלי משמעות מעשית למדינה החדשה מעבר לתמיכה דיפלומטית רגילה.

המלחמה הקרה ניתקה את היחסים

אחרי הקרבה הראשונית באה תפנית. צ'כוסלובקיה הקומוניסטית התאימה את מדיניות החוץ לגוש הסובייטי, והדיכוי האנטישמי בבית השפיע גם על היחס לישראל. ביוני 1967, לאחר מלחמת ששת הימים, נותקו היחסים הדיפלומטיים.

הקשרים חודשו ב־9 בפברואר 1990 לאחר נפילת המשטר. ואצלב האוול ביקר בישראל באפריל והיה לנציג הבכיר הראשון של מדינה מן הגוש הסובייטי לשעבר שעשה זאת. הרפובליקה הצ'כית העצמאית כוננה יחסים עם ישראל ב־1 בינואר 1993.

היחסים כיום נשענים על כמה עמודים

השותפות כיום היא יותר מסך ביקורי הפוליטיקאים. היא נשענת על מסחר, שיתוף פעולה טכנולוגי ואקדמי, פרויקטי תרבות, קשרי רשויות מקומיות ועבודת ארגונים ללא כוונת רווח. הרשת הזאת עמידה יותר מהצהרה פוליטית חד־פעמית.

קרבה היסטורית אינה תחליף לדיוק. ידידות עם ישראל אינה דורשת להסתיר מחלוקות בחברה או לאשר כל צעד של ממשלה מסוימת. קשר חזק יכול לשלב סולידריות ביטחונית, עניין מסחרי וביקורת עניינית, כפי שקורה בשותפויות ארוכות אחרות.

ל־1948 היו ממד דיפלומטי וממד חומרי

הכרה היא מעשה משפטי ופוליטי, אך הסיוע הצ'כוסלובקי כלל גם אספקה והכשרה. את היקפו ומניעיו יש לתאר מן הארכיונים ולא בסיסמת זיכרון. במקביל התבסס המשטר הקומוניסטי ומדיניות החוץ שינתה כיוון במהירות. המתח בין העזרה הממשית לבין התפנית המאוחרת מעניק לפתיחת היחסים עומק היסטורי.

למשתתפים היו תפקידים וגורלות שונים. כתבה מלאה תעקוב אחר טייסים, מדריכים, דיפלומטים ומוסדות לצד החלטות הממשלה. אין לנתק את הסיוע מהקשר המלחמה ומהפוליטיקה המקומית. הדיוק אינו מקטין את חשיבותו אלא מגן עליו מפני מיתוס שאפשר להשתמש בו בלי עובדות.

ניתוק היחסים היה יותר משגרירות ריקה

לאחר 1967 נעלם הערוץ הרשמי וצ'כוסלובקיה אימצה את המסגרת הסובייטית לסכסוך. ההשפעה ניכרה בתקשורת, בחינוך, בנסיעות ובקשרים המוסדיים, והמשיכה את המשפטים הפוליטיים והאנטישמיות הממלכתית. לכן זהו גם פרק בתולדות אי־החירות בצ'כוסלובקיה, לא רק במדיניות החוץ.

למרות קו המדינה ייתכן שנמשכו קשרים אישיים, תרבותיים או של גולים שאינם מופיעים בכרונולוגיה הרשמית. איתורם דורש ארכיונים והיסטוריה שבעל פה. ההבחנה בין עמדת המדינה לחוויית התושבים חלה גם על ישראל כיום. המשטר לא דיבר בשם כל אזרח, אף ששלט במוסדות ובשפה הציבורית.

החידוש היה מהיר, בניית הקשר ארכה זמן

חידוש היחסים ומסעו של ואצלב האוול יצרו מסגרת פוליטית, אך היה צורך לבנות מחדש קשרים מעשיים. שגרירויות, הסכמי מסחר, קשרי אקדמיה וחילופי תרבות דורשים אנשים ותקציבים. חלק גדול מן הקרבה כיום צמח מהחלטות מוסדיות במשך יותר משלושה עשורים ואינו הישג של ממשלה אחת.

צ'כיה העצמאית המשיכה את היחסים בסביבה אירופית וביטחונית חדשה. החברות באיחוד האירופי ובנאט"ו הוסיפה רובד שבו צ'כיה פועלת כמדינה וכחלק ממסגרות רחבות. השותפות אינה מבודדת מכללים אירופיים, אך יכולה לקדם בתוכם סדרי עדיפויות ופרויקטים משלה.

ההיסטוריה צריכה להוביל לקשרים עכשוויים הניתנים לבדיקה

מורשת מסריק ו־1948 חשובות כאשר הן תומכות באחריות ממשית: זיכרון, התנגדות לאנטישמיות, ביטחון ושיתוף פעולה פתוח. הן אינן תשובה אוניברסלית לכל שאלה כיום. ידידות בין מדינות יכולה לשאת דיון ענייני במדיניות דווקא כשהיא אינה נשענת על דימוי מושלם של צד אחד.

ההיסטוריה יוצרת אמון לשותפים מסחריים ואקדמיים, אך יכולת ועניין עכשוויים עדיין יוצרים חוזה. לכן Jews.cz מחבר את הכרונולוגיה למוסדות הנושאים את היחסים כיום. יש לקרוא מסמכים ראשוניים משני המשרדים לצד מקורות ארכיוניים ומחקריים וכך להימנע מהעתקת הצגה דיפלומטית.

כרונולוגיה צריכה להישען על מקורות משני הצדדים

אתרי המשרדים הצ'כי והישראלי מספקים תאריכים בסיסיים, אך הבחירה והניסוח עשויים להשתנות. מהדורות עתידיות ישתמשו במסמכי ארכיון, ספרות מקצועית ועיתונות בת הזמן ויסבירו מחלוקות. קישור ישיר מאפשר לבדוק תאריך ומקור, ותצלומים ומפות צריכים קרדיט וקשר אמיתי לתקופה.

ציר זמן אינטראקטיבי המחובר לפרופילים של אנשים ומוסדות יכול ליצור ערך מתמשך. כל פריט זקוק למקור, תאריך מדויק והסבר קצר על השפעתו. דרג פרוטוקולי גבוה אינו מספיק; נדרשת עקבה היסטורית או מוסדית. כך אפשר להוסיף אבני דרך בלי לשכתב ישנות ולהראות גם תקופות נתק שסיפור פשוט של ידידות מסורתית משטח.

מקורות והערת מערכת

הטקסט נכתב במערכת Jews.cz מן המקורות הציבוריים שלהלן ואינו העתקה מילולית או עמדת מוסדות המקור.

תאריך המקור המקורי העיקרי: 21 במאי 2024

הניוזלטר של Jews.cz

הזדמנויות שכדאי להכיר.

מבחר מעולם העסקים, הטכנולוגיה וההשקעות בישראל ומשיתוף הפעולה בין צ׳כיה לישראל.