דילוג לתוכן
מגזין צ׳כי על ישראל, עסקים ושיתוף פעולה
תפריט
חדשות

ישראל כ״ץ: חבר ותיק בממשלה בראש משרד הביטחון

ישראל כ״ץ קיבל לידיו את משרד הביטחון בנובמבר 2024. קודם לכן עמד בראש משרדי התחבורה, האנרגיה, האוצר והחוץ, והוא נמנה עם חברי הליכוד המנוסים ביותר.

Redakce jews.cz
ישראל כ״ץ: חבר ותיק בממשלה בראש משרד הביטחון
דיוקנו של ישראל כ״ץצילום: יצחק הררי / ארכיון הכנסת / CC BY-SA 4.0

שר מנוסה בתיק הביטחון

ישראל כ״ץ התמנה לשר הביטחון בנובמבר 2024. הוא נכנס לתפקיד כחבר כנסת ותיק מטעם הליכוד וכפוליטיקאי שכבר ניהל את משרדי התחבורה, האנרגיה, האוצר והחוץ. לכן הוא מייצג בממשלה מנהל מנוסה של משרדים גדולים, ולא איש מקצוע שהגיע מפיקוד צבאי. תפקידו הוא לתרגם את היעדים הביטחוניים של הממשלה לתקציב, לרכש, לשיתוף פעולה בינלאומי ולניהול האזרחי של מערכת הביטחון.

משרד הביטחון הוא אחד המוסדות החזקים במדינה. הוא אחראי לציוד ולבניין הכוח ארוך הטווח של הכוחות המזוינים, מתאם מחקר ופיתוח, מפקח על היצוא הביטחוני ומקיים קשרים עם משרדים מקבילים במדינות בעלות ברית. השר חבר גם בקבינט המדיני ביטחוני ומשתתף בהחלטות המדיניות על הפעלת כוח. הפיקוד הצבאי מנהל את הפעולות עצמן, ואילו הממשלה והשר קובעים את המסגרת המדינית ונושאים באחריות כלפי הציבור והכנסת.

מפוליטיקה אזורית להנהגת הליכוד

כ״ץ נולד באשקלון בשנת 1955 ולמד באוניברסיטה העברית בירושלים. הוא נכנס לפוליטיקה הארצית דרך הליכוד ומכהן בכנסת מאז 1998. במהלך הקריירה הארוכה שלו ביסס מעמד במנגנון המפלגה והתמקד בתשתיות, בביטחון ובחיבור בין אזורים. הפרופיל הפוליטי שלו מזוהה בבירור עם הימין, ובמקביל הוא רכש מוניטין של שר המקדיש תשומת לב לפרויקטים מעשיים ולפיקוח מוסדי.

נוכחות ארוכה בפרלמנט מקנה היכרות מפורטת עם תהליך התקציב, עם משא ומתן קואליציוני ועם עבודת הוועדות. שר ביטחון זקוק לכל אלה. תקציב הביטחון מתחרה בהוצאות האזרחיות, חוזים גדולים דורשים התחייבויות רב שנתיות והסכמים בינלאומיים זקוקים לתמיכה פוליטית. לכן כוחו של כ״ץ אינו טמון רק בהצהרות פומביות, אלא גם ביכולתו להתמצא במערכת שבה נפגשים הצבא, משרדי הממשלה, התעשייה והשותפים מחוץ לישראל.

תחבורה, תשתיות ואנרגיה

את ניסיונו המיניסטריאלי הארוך ביותר צבר כ״ץ במשרד התחבורה, שבראשו עמד כעשר שנים. התקופה נקשרה להרחבת כבישים, מסילות ותשתיות תעופה ולתכנון קישורים חדשים. ביקורת על פרויקטים מסוימים ועל עלויותיהם היא חלק מן הדיון הציבורי. עם זאת, מבחינת הפרופיל המקצועי חשוב שהוא ניהל השקעות רחבות היקף ומערכת של רכש ציבורי. ניסיון זה מתאים גם למערכת הביטחון, שבה לוגיסטיקה ותכנון ארוך טווח קובעים את יכולתה המעשית של המדינה.

הוא כיהן גם כשר האנרגיה והמודיעין. ביטחון האנרגיה באזור נוגע לגז טבעי, להגנת תשתיות וליחסים עם מדינות שכנות. תיק המודיעין מחייב תיאום בין מוסדות שעבודתם אינה פומבית אך מזינה את החלטות הממשלה. כך הביא כ״ץ למשרד הביטחון ניסיון בתשתיות אזרחיות, במשאבים אסטרטגיים ובשיתוף פעולה ביטחוני בין משרדים, ולא רק סמכות מפלגתית.

האוצר והחוץ כהכנה לביטחון

בשנים 2020 עד 2021 עמד כ״ץ בראש משרד האוצר בתקופת מגפת הקורונה. הוא נדרש להתמודד עם פיצויים, עם מגבלות על הפעילות הכלכלית ועם הוצאות ציבוריות חריגות. אף שהצעדים מאותה תקופה זוכים להערכות מקצועיות שונות, התפקיד העניק לו ניסיון בתקציב משברי ובסיוע לחברות ולמשקי בית. כשר הביטחון הוא מנהל כיום משא ומתן עם האוצר על עלויות גיוס המילואים, על כושר הייצור, על רכש ציוד ועל חידוש מלאים לטווח ארוך.

הוא עמד בראש משרד החוץ בשתי תקופות, האחרונה שבהן לפני המעבר לביטחון. היכרות עם הרשת הדיפלומטית חשובה להסכמי ביטחון בין ממשלות, לרישיונות יצוא ולתיאום עם ארצות הברית ועם שותפים באירופה. קשר ביטחוני איננו רק אספקה טכנית. הוא כולל התחייבויות מדיניות, הגנה על מידע רגיש, הדרכה, שירות וכללים לשימוש הסופי. כ״ץ פועל בדיוק בנקודה שבה עדיפות ביטחונית פנימית הופכת לשיתוף פעולה בינלאומי ארוך טווח.

התעשייה הביטחונית והבסיס הטכנולוגי

התעשייה הביטחונית בישראל כוללת חברות ממשלתיות ופרטיות גדולות, ספקים מתמחים וצוותי מחקר הקשורים לאוניברסיטאות ולמגזר הטכנולוגיה. המשרד מממן פיתוח, מגדיר את צורכי הצבא ומסדיר את היצוא באמצעות האגפים המתאימים. בתקופת כ״ץ הודיע המשרד בשנת 2026 על שווי שיא של חוזי יצוא ביטחוני בשנה שקדמה לה ועל המשך ההשקעה במערכות הגנה אווירית והגנה מפני טילים.

שווי החוזים שנחתמו איננו זהה להכנסה מיידית או לציוד שכבר נמסר. פרויקטים גדולים מתבצעים במשך שנים ודורשים כושר ייצור, שירות ואישורים מדיניים. המשרד חייב לתת מענה לצורכי צה״ל ובמקביל לבחון את הביקוש מחוץ לישראל. כ״ץ קושר בפומבי את הצלחת היצוא לאיכות הטכנולוגית ולניסיון המבצעי. נקודת המבט המערכתית מוסיפה שלכל עסקה יש אחריות משפטית, מוסרית וביטחונית משלה.

המשמעות לשיתוף הפעולה בין צ׳כיה לישראל

צ׳כיה וישראל משתפות פעולה בטכנולוגיות ביטחוניות, בסייבר, בהדרכה ובמחקר. עבור משרד ממשלתי, צבא או חברה מצ׳כיה, שר הביטחון הישראלי הוא שותף מדיני בדרג הבכיר ביותר. עם זאת, את העבודה המעשית מבצעים אגפים מקצועיים, מנהלת היצוא וחברות תעשייה מסוימות. פרויקט מוצלח דורש צורך מוגדר במדויק, סיווגים ביטחוניים, מימון ושירות ארוך טווח. אווירה מדינית טובה חשובה, אך אינה מחליפה דרישות טכניות ומשפטיות.

דיוקנו של כ״ץ מציב את תפקידו הנוכחי בהקשר של ניסיונו הקודם באוצר, במדיניות החוץ ובתשתיות. אין זה ניתוח של מבצעים צבאיים מסוימים וגם לא תמיכה בעמדות הממשלה. הפרופיל הרשמי וסדר היום של המשרד מופיעים ברשימת המקורות כדי שהקוראים יוכלו לבדוק את הסמכויות ואת המידע העדכני. לתמונה מלאה צריך לעקוב גם אחר החלטות הממשלה, הכנסת והפיקוד הצבאי, וכן אחר מידע עצמאי על תקציבים, רכש והשפעותיה של מדיניות הביטחון.

מקורות והערת מערכת

מערכת Jews.cz הכינה את הכתבה על בסיס החומרים הפומביים המפורטים להלן. טענות של חברה או מוסד מובחנות במפורש מעובדות שתועדו באופן עצמאי ומפרשנות המערכת.

הניוזלטר של Jews.cz

הזדמנויות שכדאי להכיר.

מבחר מעולם העסקים, הטכנולוגיה וההשקעות בישראל ומשיתוף הפעולה בין צ׳כיה לישראל.