פיתוח העיר איים על עקבות של שמונה מאות שנה
בתחילת המאה העשרים ביקשה פראג להפוך שכונות מימי הביניים לבירה מודרנית. ההריסה ביוזפוב סילקה בתי עוני, אך גם מבנים וחללים שנשאו את תולדות הקהילה היהודית. הצורך להציל לפחות חלק מן החפצים הפך לסיבה המיידית להקמת המוזיאון.
סלומון הוגו ליבן הוביל את היוזמה
ההיסטוריון ליבן עמד בראש קבוצת חברים בקהילה היהודית של פראג שהקימה אגודה לייסוד ולהחזקת המוזיאון. התקנון הדו לשוני בצ׳כית ובגרמנית אושר בידי שלטונות ממלכת בוהמיה. הצעד הרשמי העניק למאמץ פרטי מסגרת משפטית לטיפול ארוך טווח באוסף.
ההיסטוריה של המוזיאון קיבלה תפנית טרגית
בימי הכיבוש הנאצי רוכזו בפראג חפצים מקהילות יהודיות שפורקו. האוסף גדל מאוד בתוך גירושם ורציחתם של בעליו ושומריו. אחר כך באה שליטת המדינה בצ׳כוסלובקיה הקומוניסטית. המוזיאון חזר לפעילות עצמאית לאחר ההשבה בשנות התשעים.
היובל מציין יותר ממוסד
מאה ועשרים שנה מזכירות החלטה לשמור עדויות חומריות לפני שייעלמו. כיום מנהל המוזיאון בתי כנסת, בית עלמין, ארכיון, ספרייה ואוספים גדולים. תפקידו להגן על המקור וגם להסביר באילו נסיבות נוצרו החפצים, נאספו או ננטשו בכוח.
